הרהורי יומולדת: גיל ומתנות
תמיד אהבתי את מרץ. תחילת החודש בישרה את יום ההולדת הקרב ובא. יום אחד – עם קצת מזל יותר – של נרקיסיזם לגיטימי. תשומת לב ומתנות. בשני ימי ההולדת האחרונים הייתה גם בת זוג שהייתה מעולה הן בארגון חגיגות לציון העניין, והן בבחירת מתנות. היה כיף.
השנה אני פחות שמח לקראת התאריך. לא אוהב את המספר הזה, 37. קרוב מדי ל-40. למה? לא ברור. לא מזמן סיימתי את החלקיקים האלמנטאריים של וולבק. הוא טוען שהחברה המערבית לוקה באובססיה חסרת תקדים לנושא הזה, של הגיל. התשוקה להישאר צעיר, שמתבטאת בניתוחים פלסטיים וביקור בחדר כושר. שלטון הנעורים. תוסיפו לזה את היעדר האמונה: אנחנו חיים בחברה חומרנית ואנוכית. החיים לפי וולבק הם השוואה בלתי פוסקת בין העונג שאתה יכול להשיג לבין הסבל והייסורים. כשהמאזן הופך שלילי, המוצא האחרון הוא התאבדות. אין חיי נצח שאחרי, רק גוף מזדקן והנאות חומריות, סקס וכסף. בחור שמח ועליז, וולבק.
יש משהו בקירבה לגיל 40 שמדכא אותי. האפשרות של זיקנה נראית קצת ממשית יותר, ואתה בודק מה בדיוק הספקת עד עכשיו. זה כמובן עניין של כוונון הטלסקופ: אפשר לבחון בביקורתיות את הקריירה, אפשר להסתכל על האבהות, על מספר המקומות שביקרת בהם, על מספר הספרים שקראת, על מה למדת. אתה בוחר איך ולהיכן לכוון, ונכנס לדיכאון או שמח בהתאם. אפשר גם להתמרד נגד דיקטטורת המספרים המטופשת. האם הייתי נחרד מגיל 40 אם הייתי גר בצמוד קרקע בהוד השרון + מערכת השקיה ממוחשבת? נחרד יותר, או פחות? לא יודע. אפשר גם לאמץ את הטענה של נגה, שפסקה שעד גיל 40 אני "נער", ורק אז הופך למבוגר.
אין לי תשובה. אני מניח שבגיל 41 המשוכה החדשה תהיה 50, ויהיה לי עוד עשור של ימי הולדת מוצלחים יותר. בינתיים, לחלק הארי של קוראי הבלוג הזה (כלומר אמא ושניים-שלושה חברים), הנה אופציות למתנות: הספר החדש של חוויאר מריאס, הדי.וי.די האחרון שיצא לבלייד ראנר, צעצועי watchmen מגניבים (עדיפות לקומיקאי ורורשאך). אם מתעקשים להיות מקוריים, אפשר כמובן ללכת על סוס פוני. רק שלא יכרסם את מערכת ההשקיה.
12 תגובות ל-“הרהורי יומולדת: גיל ומתנות”
Trackbacks/Pingbacks
- - 20/03/2016
להשאיר תגובה
טוקבקים אחרונים
 | noamres על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | איתן נוה על הבעיה שלי עם לאונרד כהן |
 | arikbenedekchaviv על ושוב השקר הזה |
| arikbenedekchaviv על המטוטלת של הגוף |
| המטוטלת של הגוף | יו… על אנחנו לא משחקים פה טניס |
יותר מדי סרטים 
זה נחמד. אבל דיגיטלי או אנלוגי, עיקרון זה עיקרון
חבל, דוקא יש לי מערכת השקיה ממוחשבת.
לעשות שבת?
שום דבר נגד. סתם מייצג ז'אנר מסוים שלא מדבר אלי כרגע.
מה יש לך מהוד השרון? אחלה מקום. בוא לבקר.
בלתי קריא בעליל.
בספר הזה הלך מריאס כל כך רחוק בכתיבה שהיא זרם תודעה ובלי סיפור כמעט בכלל, שלדעתי גם בשביל כמה רגעי חסד יפיפיים שיש בספר, המכלול לא שווה את המאמץ.
אבל זו רק דעתי כמובן.
action figures.
או במילים אחרות – סוג של בובות. להעמיד על המדף כקישוט, לשחק עם תומר בשביל הכיף.
צעצועי watchmen מגניבים ?
כל הנשמות. יש ראיון איתו בגלריה של הארץ היום.
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1050,209,33555,.aspx
יצא ספר חדש של חוויאר מריאס? מעולה, מה שמו?
נמשך, נמשך. היה רגוע.
א. ההספק שלך מרשים למדי ביחס לגיל שלך: קריירה, תרבות, ילדים וכו'
ב. הסדר יום ההולדת שלנו נמשך, יה?