עניין של איזור זמן

אני לא מצליח להפנים את עניין איזורי הזמן. אני מבין את הלמה והאיך, ועדיין לא ברור לי מה פתאום החברה שלי כותבת לי לילה טוב בחמש בערב. אני מסתכל בשעון ולא מבין, עוד לא אכלתי ארוחת ערב אפילו, מה נהיה? 

וכל זה כי טסתי לחו״ל? יש משהו לא טבעי בפורמט הזה. אתם באמת מצפים ממני להאמין שמפלצת המתכת הזו מסוגלת לעוף? מה אני ילד, הדבקתם לה כנפיים כדי שהיא תזכיר לי ציפור, ועכשיו אני אמור לקנות את הסיפור המופרך הזה? נכנסים, יש המון רעש ואיזו אנימציה של עננים חולפים בחוץ, ופתאום אני בארץ זרה, שבה הזמן מתנהג אחרת. זה חומר לסרט מדע בדיוני שהייתי רואה בנטפליקס, תרמית, קנונייה. 

אני בריו דה ז׳ניירו, השעה רק תשע בערב, אבל האנשים שאני אוהב ישנים כבר מזמן. הגעתי לכאן במכונה דמוית הציפור ההיא, ומאז כשאני קם בבוקר הילדים שלי, החברים, כולם כבר באמצע היום שלהם. ומוקדם בערב הם נעלמים, ואני מרגיש קצת לבד. מדברים על עולם קטן, כפר גלובלי, אבל איך זה מסתדר עם הבדידות והמרחק?  

ובכלל איזורי זמן הם המצאה אנושית. אין חיה כזאת. שעון קיץ, איזורים גיאוגרפיים, מי קבע את כל זה? מי החליט שהחברה שלי תלך לישון כשאצלי בשעון השעה חמש ולא, למשל, שבע בערב דווקא? הייתי במפגש של חברי קהילת ווייז בקנדה לפני כמה שנים, ואחד מהם הגיע לאירוע גמור מעייפות. כך למדתי שבקנדה יש שישה איזורי זמן, הבנאדם בג׳ט לג מבלי שיצא מהמדינה שלו. יעפת נטולת דיוטי פרי, איך ממשלות לא נופלות על כאלה דברים? 

בסין הבינו את האבסורד כבר מזמן. תיאורטית היו אמורים להיות בה חמישה איזורי זמן, אבל ב-1949 החליט מאו טסה טונג שאחדות לאומית חשובה יותר מהכל, גם מזוויות של השמש וקווי אורך, ומאז יש בסין איזור זמן אחד. מה שאומר שזה בסופו של דבר עניין של החלטה, אין לא יכול, יש לא רוצה. אור או חושך, הייתי יכול לכתוב עכשיו בווטסאפ לחברה שלי והיא היתה עונה, אם רק היתה לנו הנהגה שמתעדפת אחדות ואהבה על פני גיאוגרפיה. עד שזה יקרה אלך לישון במקום זר וזמן אחר, ואתגעגע הביתה.